פינוק וכפייה - שתי נקודות על אותו רצף 

מאת: ד"ר יגאל גליקסמן פסיכוטרפיסט - מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך.
מומחה לביופידבק.

האם שאלתם את עצמכם מהו פינוק - מהו ההבדל בין פינוק לאהבה -
במה דומה הפינוק לכפייה -

וכי מי לא רוצה שיפנקו אותו ???

האדם "הוא תוצר סביבתו" אף אדם לא נולד עם כפייה או פינוק!!

פינוק וכפייה הם תוצאה ישירה מאופי ואיכות מערכת יחסי הגומלין בין הילד לדמויות סמכותיות בסביבתו.

ההבדל בין פינוק לאהבה הוא: אהבה היא צורך ראשוני וחיוני של הילד. פינוק הוא צורך ישיר של המפנק!!!

ז`אן ז`ק רוסו הפילוסוף והמחנך הצרפתי ציין בספרו " אמיל" שקיימות שתי דרכים עיקריות בחינוך.
1 . כפייה
2 . פינוק.
הוא מתייחס לשני המושגים הללו כאל שתי נקודות קיצוניות על אותו רצף בהתנהגות הורים לילדיהם.
לדעתו בעצם השימוש בשתי הדרכים האלו גורמים ההורים האוהבים רק נזק לילדם.
בפינוק ובכפייה קיים למעשה סוג מסוים של "שיגעון".
רוסו טוען כי באמצעות הכפייה משגעים ההורים את הילד ובאמצעות הפינוק משגע הילד את הוריו.
בחינוך על ידי כפייה, הופכים ההורים את הילד לפעול בניגוד לרצונותיו ובכך משעבדים אותו לרצונם.
בחינוך על ידי פינוק לעומת זאת הופכים ההורים את הילד לשטלתן , לעריץ המשעבד אותם לרצונו.

פינוק דומה לחופש ואישור לעשות כל דבר ללא נורמה התנהגותית עם גבולות יוצר מצב בו הילד הופך לעריץ וההורה לעבד.
המכנה המשותף לפינוק ולכפייה הוא המוסיקה והאווירה .
המוסיקה = בכי וצעקות. האווירה = שלילית.

הפינוק גורם למפונק לחוסר בשלות, חוסר עצמאות, דמוי הערכה ובטחון עצמיים נמוכים.

הפינוק מהווה למעשה הארכה והנצחה מלאכותית של התלות. המפונק רגיל שעושים בשבילו, משיגים עבורו הכל, מאכלים ומלבישים אותו, מחליטים עבורו, מרימים אותו כשהוא נופל, שורכים את שרוכי נעליו, מכינים את שעורי הבית שלו ועוד ועוד.......
ילד מפונק שלא הורגל לעצמאות ייהפך לבוגר תלותי המתקשה בתהליך שיקולי הדעת וקבלת ההחלטות באופן עצמאי. אדם עם רמת שאיפה ומוטיבציה נמוכה.

המפונק ממעט להפעיל את שריריו או מחשבתו העצמית כפי שיעשה ילד בלתי מפונק.

המפונק אינו יכול להנות מהחוויה של הנאה מתוצאות השגת מטרות בעקבות מאמץ מאחר והוא פשוט לא יודע מאמץ מהו.

המפונק נמנע מלפתח שיקולי דעת עצמיים, קבלת החלטות ובמיוחד קבלת אחריות על מטלות המוטלות עליו בתפקודו היומיומי .

לסיכום:
הורים יקרים אל נא תהפכו את חינוכו של ילדכם לחממה של פינוק או לזירה של כפייה, ביקורת שלילית, נזיפות, עונשים, בילוש, חשדנות, אזהרות, איומים וכד`...

אווירה רגשית חיובית בה קיימת דאגה לצרכיו האמיתיים של הילד, אווירה המתובלת באהבה, אמפטיה, חמימות, פתיחות, כיבוד ושמירה על גבולות ופרטיות, מעורבות ללא התערבות, התעניינות כנה בעיסוקיו של הילד.